#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם תלמיד חכם צריך/אסור לנקום, לנטור, לענות, למחול.&nbsp;	בממון אסור מן התורה לנקום, כמו שכתוב איזוהי נקימה ואיזוהי נטירה אמר לו השאילני מגלך וכו'.<br>בשאר דברים [בצערא דגופא. כגון בזיון. רבינו חננאל] אסור לו לענות, כמו שכתוב הנעלבים ואינם עולבים וכו'. אבל מותר לנטור האיבה בלב, ואם אחר נוקם נקמתו ישתוק.<br>ואם מבקשים ממנו מחילה ימחול, כמו שאמר רבא כל המעביר על מידותיו מעבירין לו כל פשעיו.	יומא פרק שני כג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזוהי נטירה.	אמר לו: השאילני קרדומך, אמר ליה: לא. למחר אמר לו: השאילני חלוקך, אמר לו: הילך, איני כמותך שלא השאלתני [שהדבר שמור בליבו ולא הסיחו מדעתו].	יומא פרק שני כג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה מנתה המשנה אחת או שתים. אם אפשר להוציא שתים ק""ו שאפשר אחת."	אמר רב חסדא, וכן איתא בברייתא: לא קשיא כאן בבריא כאן בחולה [אינו יכול לכבש אצבעותיו וכשמוציא אחת יוצאה חברתה עמה].	יומא פרק שני כג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כהן שהוציא שתי אצבעות, מה דינו.	אם הוציא אצבע שלישי מונין לו אחת,&nbsp;<div>ואם הוציא אגודל אין מונין לו, ומוציאים אותו מהפיס, והממונה מכה אותו בפקיע.</div>	יומא פרק שני כג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשכהן חולה מוציא שתים, כמה מונים לו.	אחת.	יומא פרק שני כג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לוקה מן הממונה בפקיע. מה זה פקיע.	אמר רב: מדרא. מאי מדרא אמר רב רב פפא: מטרקא דטייעי [רצועות ישמעאלים העשויה שוט לסוסים] דפסיק רישיה [שמופסקת בראשה לרצועות דקות כדי שירגיש הסוס].	יומא פרק שני כג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בן ביבאי ממונה על הפקיע. מה הפירוש.	אמר אביי: בתחילה חשבתי שהוא ממונה על הפתילות, ואחר שראיתי את הברייתא שלוקה מן הממונה בפקיע, אמרתי שהכוונה לרצועות מלקות.	יומא פרק שני כג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה <u>לשון</u> פקיע.	לשון קריעה. כמו מבלאי מכנסי כהנים מפקיעים.	יומא פרק שני כג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<i>ת""ר מעשה בשני כהנים שהיו שניהן שוין ורצין ועולין בכבש קדם אחד מהן לתוך ארבע אמות של חבירו נטל סכין ותקע לו בלבו עמד רבי צדוק על מעלות האולם ואמר וכו'.</i> מה זה מדרגות האולם."	בהר הבית. הרבה אולמות בנה שם הורדוס כמו שכתוב בספר יוסף בן גוריון.	יומא פרק שני כג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחינו בית ישראל שמעו הרי הוא אומר כי ימצא חלל באדמה ויצאו זקניך ושופטיך אנו על מי להביא עגלה ערופה על העיר או על העזרות געו כל העם בבכיה. מה הכוונה על מי להביא.	משל מי תילקח, מן היושבים בעיר, או מן הכהנים שומרי העזרה. געו -צעקו.	יומא פרק שני כג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה מעשה קדם, שבירת הרגל או הריגת הכהן. מה השאלה.	כי אם ההריגה קדמה, מדוע לא תיקנו אז פיס, ואם שבירת הרגל קדמה, למה נהרג הכהן.	יומא פרק שני כג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה מעשה קדם, שבירת הרגל או הריגת הכהן. מה התשובה.	שבאמת ההריגה קדמה, אלא שחשבו שזה מקרה יחיד, אבל כשראו שאפילו ממילא באים לידי סכנה, תיקנו פייס.	יומא פרק שני כג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רבי צדוק שאל מי צריך להביא עגלה ערופה. מה מקשה על זה הגמ' 2, ומה עונה.	שירושלים לא מביאה עגלה ערופה, ועוד שכאן הרי נודע מי הכהו. והגמ' עונה שאכן זה היה רק כדי להרבות בכיה.	יומא פרק שני כג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ירושלים מביאה עגלה ערופה.	"נאמר בפסוק 'כי ימצא חלל באדמה וגו' לרשתה'. וא""כ זה תלוי האם ירושלים נתחלקה לשבטים או לא."	יומא פרק שני כג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בא אביו של תינוק ומצאו כשהוא מפרפר אמר: הרי הוא כפרתכם, ועדיין בני מפרפר ולא נטמאה סכין, ללמדך שקשה עליהם טהרת כלים יותר משפיכות דמים. מה היה הספק של הגמ', ומהיכן פשטו את הספק.	הספק היה האם שפיכות דמים היה זול בעיניהם וטומאת כלים נשארה כשהיתה, או שטומאת כלים היתה חמורה בעיניהם ושפיכות דמים נשארה כשהיתה.&nbsp;<div>ופשטו מהמשך הברייתא 'שנאמר וגם דם נקי שפך מנשה', משמע ששפיכות דמים נעשה זול בעיניהם וטומאת כלים נשארה כשהיתה.</div>	יומא פרק שני כג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תנו רבנן ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים. לפי ת""ק מה הייתי אומר לולי היה היקש בגדיו-בגדים, ומה מלמד ההיקש."	"הייתי אומר שכשם שביו""כ חובה להחליף בגדים, אף לאחר תרומת הדשן חובה להחליף מבגדי קודש לבגדי חול, קמ""ל בגדיו-בגדים, מה להלן בגדי קודש אף כאן בגדי קודש.&nbsp;"	יומא פרק שני כג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תנו רבנן ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים. לת""ק מה לומדים מהמילה 'אחרים'."	שבגדי הוצאת הדשן יהיו פחותים מבגדי תרומת הדשן.	יומא פרק שני כג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנו רבנן ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים. למה להוצאת הדשן לובש הכהן בגדים פחותים מהם.	שהאפר מלכלכם כשנושאו חוץ למחנה, וגנאי למלך שיהא משמש בהן על המזבח בעבודת אכילה.	יומא פרק שני כג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנו רבנן ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים. מה אמר תנא דבי רבי ישמעאל.	בגדים שבישל בהן קדירה לרבו לא ימזוג בהן כוס לרבו. [לפי שנתעשנו ונתלכלכו בבישול קדירה, אף כאן לענין הוצאת הדשן אין כבוד המלך לשרת בהן שירות אחר]	יומא פרק שני כג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנו רבנן 'ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים'. מה לומד רבי אליעזר מהמילה 'אחרים'.	'אחרים והוציא', כלומר כהנים בעלי מומין כשרים להוציא את הדשן ['אחרים', מרוחקים משאר עבודות].	יומא פרק שני כג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תרומת הדשן בבעלי מומין כשר או פסול לר""ל ור""י."	"לריש לקיש רבי אליעזר מכשיר ות""ק פוסל.<div>ולר' יוחנן כולם מודים שנקראת עבודה, ופסולה בבעלי מומין.&nbsp;</div>"	יומא פרק שני כג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תנו רבנן ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים. מדוע ריש לקיש סובר שת""ק ור""א נחלקו גם בתרומת הדשן."	כיון שסובר שתרומת הדשן אינה עבודה, שהרי לא צריכה ארבע בגדים, ולכן ר' אליעזר מכשיר בבעלי מומין, כמו הוצאת הדשן.	יומא פרק שני כג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנו רבנן ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים. במה נחלקו ריש לקיש ור' יוחנן במצות תרומת הדשן.	לריש לקיש תרומת הדשן אינה עבודה, ומצריכה רק שני בגדים, מכנסים וכתונת.<div>לרב יוחנן עבודה היא, וצריכה ארבעה בגדים.</div>	יומא פרק שני כג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנין לומד ר""ל שתרומת הדשן צריכה רק ב' בגדים, ומה עונה על זה ר""י."	שכתוב רק 'ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו'.&nbsp;<div>ור' יוחנן סובר שאם התורה אמרה שצריכים שני בגדי כהונה ואינה כשרה בבגדי חול, מאליו אתה למד שהיא עבודה וצריכה ארבעה בגדים.</div>	יומא פרק שני כג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לר' יוחנן שסובר שתרומת הדשן עבודה היא וצריכה ארבעה בגדים, מדוע כתבה התורה מכנסים וכתונת, הרי מספיק שכתוב 'כהן' כדי שנבין שהיא עבודה.	התורה כתבה את זה לדרשה:&nbsp;<div>'מדו' כמידתו [לא נגררת ולא מסולקת].</div><div>'מכנסי בד' שלא יהא דבר קודם למכנסים.</div>	יומא פרק שני כג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נימא כתנאי. 'על בשרו' מה ת""ל 'ילבש'. מה דעת ר' יהודה."	שהמילה 'ילבש' מרבה עוד לבישה כיוצא בה, שני הבגדים הנוספים.	יומא פרק שני כג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נימא כתנאי 'על בשרו' מה ת""ל 'ילבש'. מה דעת ר' דוסא. ומהי הגז""ש."	לומדים 'ילבש' 'ילבש' מיום כפור, ללמדנו שבגדי כהן גדול ביום כיפור כשרים לכהן הדיוט בשאר ימות השנה [ולא תאמר שהפסוק 'והניחם שם' מלמדנו שטעונים גניזה].	יומא פרק שני כג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נימא כתנאי 'על בשרו' מה ת""ל 'ילבש'. מה מקשה רבי על ר' דוסא. 2"	"שתי תשובות בדבר:&nbsp;<div><ul><li>חדא דאבנטו של כה""ג ביום כיפור לא זהו אבנטו של כהן הדיוט כל השנה.</li><li>ועוד, בגדים שנשתמשת בהם קדושה חמורה תשתמש בהם קדושה קלה.</li></ul></div>"	יומא פרק שני כג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נימא כתנאי 'על בשרו' מה ת""ל 'ילבש'. מה דעת רבי."	לרבות שחקים [שכשרים לכל העבודות ובלבד שלא יהיו מקורעין].&nbsp;	יומא פרק שני כג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהם בגדים פחותים שצריך ללבוש בהוצאת הדשן.	כגון שחקים, או פשתן שאינו מצהיב, ואין דמיהם יקרים.	יומא פרק שני כג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כהן בעל מום כשר להוצאת הדשן.	לחכמים לא.<br>לרבי אליעזר כן.	יומא פרק שני כג ב		
